בית קפה. אמצע היום. מגיעה מלצרית, הגיבור מבקש רק קפה. שותה אותו, מבקש חשבון ומקבל דף חשבונית ארוך מהרגיל. קלוז אפ מגלה רשימה של קרדיטים. מלצריות: טלי בן נעים. מורן גודס. יעל אבויה…. ברמנים עדי שמש. … עובדי מטבח…אחראי משמרת… מנהלים…ניקיון ואחזקה… יחסי ציבור…ספקים…
הגיבור עובר את הכביש ונכנס למינימרקט. אוסף מספר מוצרים. עומד מול הקופאית. היא גומרת להקליד. הוא מרים את השקית. לא גדולה במיוחד. לחם, חלב, קוטג'… הוא מבקש את החשבון והיא מגישה לו סליפ מאוד ארוך. קלוז אפ על הסליפ ורואים שמיד אחרי המוצרים מופיעה רשימה ענקית של קרדיטים. אחראי קופות… קופאיות: סבינה איגרבזיץ', מסקי מטוטה… מסדרי מדפים….שליחים… וכך הלאה, וכך הלאה.
הוא עוצר מונית. כשהוא יוצא הנהג שואל אותו אם הוא רוצה קבלה ואז במקום הפתקית הקטנה הוא מקבל שוב סליפ ארוך. נהגים… מוקדנים… מזכירות… מנהל… מוסך… מה זה? הוא שואל את הנהג, נרגז. "מה זאת אומרת, קרדיטים", עונה לו הנהג בתמיהה.
הוא נכנס הביתה. יושב בעייפות על הכורסה ומדליק טלוויזיה. יש את החמישיה הקאמרית. זה סוף התוכנית. קרדיטים…
Filed under: רשימות
מצחיק
שלומך?
התגעגעתי אז באתי
הסוף צריך להיות במילה "קרדיטים"
יש עוד?
מיד מחפש באתר
ד"ש
אבירם פידל (סטודנט לשעבר, נהג לשאול שאלות טובות)
היי אבירם, זוכר גם זוכר את קולך הערב. אתקן בהתאם
קרדיט הפך בלא מעט מקומות למטבע (חסר ערך) עובר לסוחר. עיתונים מציעים לך לכתוב עבורם בחינם (תמורת קרדיט), גופי תקשורת אחרים מחפשים עבדים תמורת קרדיט ותמורת הזכות לראות את שם העבד מתגלגל במורד הרולר בטלוויזיה, ובקרוב התרחיש שלך אולי יתממש.
(חוץ מזה, היה אייל דותן במחזור שלי בבליך. יתכן שזה אתה?)