http://eyaldotan.com/2010/07/06/%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%9f-%d7%a2%d7%a4-%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a1-%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a1/ תיאוריה, ספרות, אמנות, ביקורת תרבות Thu, 16 Feb 2012 11:27:07 +0000 hourly 1 http://wordpress.com/ http://eyaldotan.com/2010/07/06/%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%9f-%d7%a2%d7%a4-%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a1-%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a1/#comment-11 Sat, 10 Jul 2010 22:33:46 +0000 http://eyaldotan.com/?p=420#comment-11 אני מסכים שמותגים – לא כולם, בכלל לא – עוברים תהליכי האנשה. לפעמים מאוד חזקים. אבל אין פה לאיש אשליה מה עומד מולו בעצם. הם מזדהים איתו – אבל הזדהות לא מחייבת פנים אנושיות. יש הזדהויות אימפרסונליות. יש הזדהויות חייתיות. ומותג היא סוג של ריבוי מאוחד מסחרי ששורד כמה שנים בשוק ואז מתפוגג, הולך לעולמו וצרכנים מזדהים איתו מתוך תשוקה עזה. תשוקה לישות ממשית (בת המאה העשרים) המכונה "מותג". המותג אפל הוא סוג של מותג שגם אם מוצמדים לו פנים אנושיות (סטיב ג'ובס), התשוקה אליו לא מתווכת דרך המייסד אלא דרך הגאדג'טים עצמם. הזיקה שלי לאייפון שלי היא משהו שביני לבינו ובין השדה השלם של קישורים שמקיף אותנו. אפל היא פונקציית מחבר הרבה יותר הוגנת מהבחינה הזאת מאשר פונקציית המחבר "האנושית".

]]> http://eyaldotan.com/2010/07/06/%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%9f-%d7%a2%d7%a4-%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a1-%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a1/#comment-7 Sat, 10 Jul 2010 19:20:46 +0000 http://eyaldotan.com/?p=420#comment-7 מהו המותג אם לא האנשה של התאגיד? גם כשכוונותיו ומעשיו לא עקביים, מתפעלים אותו אלפי אנשים המתחלפים תדיר, ואפילו משפטית הוא מפוצל לעשרות ישויות — התאגיד מתחבא מאחורי מסכה, מחייכת לרוב, שמנסה לשוות לערבוביה הזו מראית עין של עקביות, כוונה, אפילו סיפור חיים. אין צורך בְאיש מאחורי במבה או נינטנדו, משום שבמבה ונינטנדו הם אנשים לכל דבר ועיניין: אוהבים אותם, שונאים אותם, מתנחמים בזרועותיהם, נזכרים בפגישה הראשונה איתם, מתגעגעים אליהם, ועוקבים אחרי מעלליהם.
המותג הוא רק חיזוק נוסף לפונקציית המחבר, לא דוגמה הפוכה.

]]>