חוק העצם – ביקורת של יוני ליבנה על "עצם" ב"ידיעות" » 30831962

«

2 תגובות

  1. קרן, on 8 באפריל 2013 at 9:18 said:

    סיימתי לקרוא הבוקר את הספר בקריאה איטית מדזחלת, אמנם הוא כתוב בצורה בהירה מה שנתן לי את הכוח להמשיך ולקרוא את מה שבעיניי אינו ספרות גם אם השפה כתובה היטב, מן הספר קורן טיפוס של גבר ישראלי מצוי ודוחה להפליא, איש מנוכר וקר שאינו לו דבר בעולם זולת עצמו…
    תוכל לומר זה הכל דמיוני, אבל בכל דמות שיוצר סופר יש הרבה מעצמו, שים לב שבחירת השם נובעת גם מן השם הפרטי, מתחיל באלף ונגמר בלמד, האותיות המרכיבות את השם הפרטי של המחבר. יש הרבה התעסקות במוות, אולי הכתיבה היא לצורך התכנסות לגוויה, אולי עתידית, אבל למה להפיל אותה על ציבור שלם? ברומן ביכורים כדאי להתעסק במיטב שצפון בנשמה ולכל אחד יש משא של קורטוב…

    להגיב
    • אייל דותן, on 8 באפריל 2013 at 21:11 said:

      תודה קרן. אני מאוד שמח שסיימת את הספר למרות הקשיים שהוא הערים על ההזדהות עם הגיבור. אני מודה שהוא לא בדיוק טיפוס שקל לחבב, למרות שאני מין הסתם חש אליו רגשות יותר חמים משאר הקוראים, אך לא כל הגיבורים בספרות אמורים לעורר הזדהות ולא חיפשתי לכתוב/לברוא גיבור כזה. אני סבור שהוא איננו מופרך אלא מייצג טיפוס מסוים שהמציאות – הישראלית – בהחלט מכירה ומעודדת ומכאן החשיבות שלו בעיניי. אני מסתייג עם זאת מהזיהוי שלך את הגיבור עם המחבר. אמנם יש בינינו שתי אותיות משותפות אך אני רחוק ממנו מרחק מזרח ממערב. כך, אני מקווה מכל מקום.

      להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

Gravatar
הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

ביטול

מתחבר ל-%s