מי אתה ג'ינג'י?

וּבָרְחוֹב הֵם קוֹרְאִים לִי… גִ'ינְגִ'י.

בַּכִּתָּה הֵם קוֹרְאִים לִי גִ'ינְגִ'י

אֲפִילוּ בַּלַּיְלָה בְּתוֹךְ-תּוֹךְ כָּרִי

יִבְעַר שְׂעָרִי!

גִ'ינְגִ'י…

בתיכון היתה לי רעמת תלתלים גדולה ואדומה. היא היתה קצרה בצדעיים ונשפכה מהראש אל המצח קדימה במין גל תנופה אידיוטי. המראה לא היה מלבב. אך שנות השמונים המאוחרות לא הצטיינו בקלאס ומרבית עיצובי השיער נעו בין המגוחך לבלתי ייאמן.

רעמת השיער האדמונית היתה הסיבה לכך שחלק לא קטן מהשכבה קראו לי ג'ינג'י. הטון לא היה מבטל בהכרח. אחרי הכל, השתייכתי בתיכון למעמד הבינוני-שכבתי. לא היה זה "ג'ינג'י" של רס"ר המשמעת ולא "היי, ג'ינג'י!" של האדם ברחוב וגם לא הג'ינג'י של מרים ילן שטקליס שמתאים לבית הספר היסודי. ברוב המקרים הוא היה ענייני לחלוטין ועדיין לא אהבתי את השם ורתחתי כל אימת ששמעתי אותו. נכון, אני ג'ינג'י אבל זה לא כ-ל מה שאני. ובוא אני אגלה לכם סוד. רוב הג'ינג'ים לא אוהבים שקוראים להם ג'ינג'י. ביחוד לא בידי אנשים שחושבים שג'ינג'י זה אופי. וכשאתה מתרגז ומנסה להוכיח להם שאין בינך ובין הסטריאוטיפ כל קשר, הם מיד מחזירים לך חיוך מנצח ואומרים, 'אתה רואה, כבר אתה מאדים ומתרגז. הוכחה שאתה ג'ינג'י.'

היו לא מעט תלמידים שלמרות שביקשתי מהם בכמה הזדמנויות והראיתי להם בכל מיני דרכים שאינני אוהב את הכינוי, הם המשיכו להשתמש בו. 'מה, אבל אתה באמת ג'ינג'י. אי אפשר לקרוא לך משהו אחר,' אמר לי פעם אחת בחיוך גידי נ., סופר-גיק מוצף הורמונים ופצעי בגרות, אחרון הלא-מקובלים בשכבה. הקלות שבה יכול היה מישהו לאמץ את הכינוי הזה ולהשתמש בו כנגדי, תוך היתממות והכחשה, שיגעה אותי. לבסוף הסכנתי עם המצב, אך כל פעם שמישהו בשכבה פנה אליי בשם 'ג'ינג'י' הייתי חש מדקרת כאב עמומה.

היום אף אחד כבר לא קורא לי כך. טוב, אנחנו כבר לא בתיכון. אנשים נוהגים בכבוד זה עם זה. אבל בעיקר אני חושב שזה בגלל שכבר אין לי שיער על הראש. רק רמזים. עקבות. כבר בצבא התחלתי לאבד אותו בסיטונאות. מי יודע, אולי היתה פה התאבדות המונית של השערות בתירוץ הרשמי של התקרחות תורשתית.

ולמה אני משתף אתכם באנקדוטה הזאת? פשוט מאוד. כי פתאום הבנתי, אחרי הרבה שנים, שהכינוי "ג'ינג'י" נופל בין כיסאות (העברית) ושאין לנו בעברית שם עצם למשפחת הכינויים שאליה שייך "ג'ינג'י".

ראשית, יש להסיר מהשולחן מיד את התפיסה הרווחת שג'ינג'י הוא שם חיבה. לא. ג'ינג'י איננו שם חיבה, לכל דבר ולשום דבר, משום שהנמען איננו אוהב אותו. שם חיבה אפשר לתת רק כאשר הצד השני מסכים ומקבל אותו באהבה. ואין זה המצב עם הג'ינג'ים. לא. בהחלט לא. אי אפשר להכחיש שיש באמירתו מעין מחווה פאסיבית-אגרסיבית מובהקת, וכל מי שעושה כך הוא אטום או טיפש.

אז אולי ג'ינג'י הוא ההיפך? אולי הוא בבחינת שם גנאי? אולי ג'ינג'י שייך לחבורה של השמן, הזונה, המפגר, הפרענק, השחור וכו'? מפתה ככל שיהיה, גם כאן אנו עשויים להשיב בשלילה. אלו הם כינויים שמפעילים סטריאוטיפ, כלומר עושים לאדם רדוקציה באופן שלילי. אבל ג'ינג'י איננו תיאור מעליב בהכרח, גם אם יש בו סטריאוטיפיות למכביר וגם אם מדביקים לך אותו ללא רצונך. הוא אפילו לא שקול ל"בלונדה", כי במקרה הזה ברור שהכוונה היא לטיפשותה כביכול של הנמענת.

אם לא שם חיבה ולא כינוי גנאי, אולי ג'ינג'י הוא פשוט כינוי. כינוי טהור? כמו שיש רועי "צ'יקי" ארד ומשה "בוגי" יעלון, כך יש, ומדוע לא, אייל "ג'ינג'י" דותן.

אין מצב. כינוי טהור הוא לעולם נייטרלי, אין לו משמעות כשלעצמו. מה שחשוב בו הוא הצליל, לא המשמעות שהיתה מאחוריו. כינוי מצטרף לשם. הוא לא עומד במקומו. ואם הוא מחליף אותו, הרי הוא מחליף אותו ללא כל שארית. אבל כשאומרים ג'ינג'י מתכוונים לצבע שיערך ולמערך אישיות מדומיין שהוא מייצג (חם מזג, יוצא דופן), שאיש, כולל הדובר עצמו, לא באמת מאמין בהם, וברקע לכל אותם ייצוגים חיוביים ושליליים של בעלי שיער אדום בתרבות, בעוד שמאחורי כינוי טהור עומד שדה שלם של משמעויות הקשור אך ורק בבעל הכינוי. כינוי עושה לך אינדיבידואציה. יש ג'ינג'ים כמו זבל אבל יש רק בוגי אחד, רפתן שנעשה רמטכ"ל.

ג'ינגי' איננו שם חיבה. איננו כינוי גנאי. והוא איננו כינוי סתמי. אז מה הוא בעצם? מה/מי אתה ג'ינג'י? פה ברור שזקוקים לשם עצם חדש בשפה העברית לתיאור מקרים כאלו. אני כמובן מזמין את הקוראים להציע הצעות בפורום ארעי זה. ההצעה הזמנית שלי היא לקטלג ג'ינג'י ודומיו תחת "שם מצמצם". כי זה בדיוק מה שקורה: הוא מצמצם אותך לתיאור של תכונה מקרית שלך ולסטריאוטיפ אמביבלנטי שנקשר בה – אך חומק מכל עמדה רגשית מפורשת ביחס אליהם, לא גינוי ולא הבעת חיבה. לכן, מעתה והלאה כשמישהו ירהיב לפנות אליך ב"ג'ינג'י," תוכל לומר לו: אבקש שלא לקרוא לי בשם מצמצם.

Share on Facebook

18 תגובות

  1. אבל! אם אין עוד שמות בסגנון בקבוצה הזאת, אז הקיום שלה בטל [מזכיר לי אסוציאטיבית את מיקרוסופט, שלא פעם אני נתקלת אצלם בתפריטים שתחתם רק אופציה אחת].
    אילו עוד "כינויים" הם שמות מצמצמים?

    • זהו, שאני לא מוצא עוד אחד אבל בטוח יש. חוכמת ההמונים – אני פונה לעזרתך…

      • מה לגבי 'גבר' לגברים. אנחנו אמנם זכרים ביולוגית, אבל זה גם מצמצם!
        או 'ילד' לילדים (כינוי ששנאתי לאורך כל ילדותי).
        ד"א, אני גינגי, ובשום מסגרת לא קראו לי ככה באופן קבוע. רק במסגרת אחת החליפו לדברים דומים (ג במקום ג', ת במקום הג הראשונה).מעניין למה?

  2. בוא אני אעמיד אותך על טעותך
    אני גינגית, ושקוראים לי גינגית, או גינג או גינגה – זאת מחמאה!!!
    אני מאוהבת בשיער שלי ומתבאסת שיבוא היום ואני אצטרך לצבוע
    תפסיק להיות גינגי מתוסכל ותגיד תודה שנפלה בזכותך הכבוד להיות עם שיער כתום!!!!!

    • אני מודה שהתעלמתי לגמרי מהעניין המגדרי. ופה החלוקה ברורה. נשים אוהבות שיער אדום, כפי שציינת, כי התכונות המיוחסות לנשים אדומות אינן זהות לשל הגברים. אז, לא תודה. לא נפלה בחלקי שום זכות. להיפך, עול. עול כבד מנשוא.

  3. האם לא כל שם מטונימי הוא שם מצמצם? וכאלה יש המון, רובם גרועים מג'ינג'י.

    • עינת, כל השמות המטונימיים הם שמות מצמצמים, אבל "שם מצמצם" יותר ידידותי להגייה מאשר השימוש במלה המקצועית מטונימיה. פרט לזה, חיפשתי כינוי שיתאים למהלך שמתבצע ביחס לג'ינג'יות. מהלך חמקמק, שיש בו מהפאסיב אגרסיב שהדובר יכול להסתתר מאחוריו בתמימות מעושה. וכזה, אני סבור, אין כמעט. או שאולי מישהו יאיר את עיניי.

  4. הבחירה ב"שם מצמצם" מטעמי קומוניקציה ברורה.
    אני גם מסכימה אתך ש"ג'ינג'י" הוא כינוי לא שקוף. לכאורה נייטרלי, לעתים אף מתראה כמלא חיבה, ולמעשה – קצת מלעיג…
    ובענייני מגדר יש לי עוד מחשבה, לפיה הכינוי המטונימי עשוי להפוך במקרים מסוימים לכינוי מרחיב, מכוח התפיסה התרבותית. כך במקרה של הכינוי "גבר". מה דעתך?

    • רעיון מעניין. ומדוע לא? כשם שיש כינוי מצמצם, אין סיבה שלא יהיה כינוי מרחיב. בהחלט.

      • אייל לידיעתך ההתיחסות לגינגיות שאלה של גיל ומגדר

        אנו הילדות הגינגיות סובלות ומתייחסות לכינוי גינגית כשם גנאי , אך כשאנו גדלות ומודעות ליופיו של שערינו ולתכונות האופי המיוחד שלנו אנו הופכות
        נשים גאות.

      • תודה על ההתייחסות.
        אך הרעיון של מטונימיה "מרחיבה" לא נשמע לי כלל טריוויאלי ואף נוגד את דרך הטבע. חומר למחשבה.

  5. מטונימיה /סינקדוכה מרחיבה אכן נוגדת את דרך הטבע, כיצירה סמנטית, אבל במישור של הסמיוטיקה אני סבור שאין מניעה שמיטונימיה תקבל משמעויות נוספות ממקורות אחרים מאלו של המקור" שלה ובכך "תתנפח" ותהיה אף גדולה יותר מהשלם שעליו היא נסמכה. בכל מקרה תודה על התובנה. נראה לי שעלינו על משהו כאן.

  6. אני לא יודעת מה איתכם- אני אוהבת ג'ינג'ים. למה שזה יהייה שם גנאי? למה לא שם חיבה ? אתה כביכול מציג את זה כאילו זאת בעיה להיות ג'ינג'י.דווקא להפך.אני מבטאת "ג'ינג'י" ככינוי חיבה,כינוי סתמי וכ'ו. לא צריך למציא לזה מושג חדש בשפה העברית במיוחד לא רק למילה אחת.ג'ינג'י זה צבע השיער הכי יפה שיש. על בלונדינים יש סטיגמות (אני ממש לא בעד זה) חום זה צבע פשוט לפי דעתי, שחור זה קודר ויש עוד אבל אני לא אפרט. ג'ינג'י זה צבע מיוחד, מדגיש ויפה. אין הרבה אנשים כאלה, זה מה שמייחד אותם ועושה אותם,אותם אנשים "ג'ינג'ים" שהם. לסיכום הייתי אומרת שאם אתה לא אוהב את זה שאתה ג'ינג'י אל תדבר בשם אחרים.

  7. אני אתייחס לזה שלא אהבת את העובדה שקראו לך גי'נג'י. לדעתי, להיות ג'ינג'י זאת זכות שנופלת בידי יחידים מהעולם(פחות מ-1% מאכלוסיית העולם הם ג'ינג'ים) ומי שקיבל את הזכות צריך לקרוא בקול גדול: אני ג'ינג'י, עולם תיזהר! ועקב ההכרזה הזאת, יקראו לך ג'ינג'י. זה שם חיבה לכל דבר.
    בקשר לסטראוטיפים, על כל אחד שתפגוש יהיה סטראוטיפ מסוג כלשהו: בלונדיניות הן טיפשות, לגבוהים נופל המוח, רומנים הם גנבים, פרסים קמצנים וג'ינג'ים הם עצבנים(יש עוד כמה, כמו שהם עקשנים, חכמים וכו'). בחברה של ימינו אי אפשר להתחמק מזה, לכן אין לך מה להתלונן על הסטראוטיפים שקיימים עליך על זה שאתה ג'ינג'י.

  8. גיסתי סיפרה לי שהיא קראה איפשהו שמבחינה אבולוציונית הג'ינג'ים הם גזע נכחד ושבעוד חמישים שנה לא יהיו יותר ג'ינג'ים בעולם. זאת נראית לי מסקנה מדעית מצמצמת. בכל מקרה, כשסיפרתי על זה למישהו (לא זוכרת מי) לפני כמה זמן הוא שאל: "אז מה יהיה עם כל האירים?"
    [גילוי נאות: אני בעצמי ג'ינג'ית.]

  9. אני מודעת שהפורום שנוצר כאן הוא מ-2010, אבל רק עכשיו נחשפתי אליו, אז אקח בו מקום בהיותי ג'ינג'ית והנושא נוגע בי. אני אוהבת את שערי האדום ואת ה'גינג'יות שבי. אני חושבת שהדבר תלוי במגדר, כפי שכבר נאמר, בנמען (איך שאת\ה מתרגמת\מתרגם את זה לעצמך) וגם במוען. כלומר, תלוי במי הוא האדם שקורא\ת לך ג'ינ'גי\ת, מה הקשר שלך איתו\איתה ומה מידת החשיבות של אותו אדם בעיניך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: